פסק-דין בתיק ת"א 1352-07

מבוא

1. התובע, יליד 10.3.72, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.4.03.
2. הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיכך השאלה היחידה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות תאונת הדרכים.

הנכות

3. לשם בדיקת מצבו הרפואי של התובע מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. פרופ' ר' מושיוב מונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדי,  וד"ר רמונה דורסט מונתה כמומחית רפואית בתחום הפסיכיאטרי.
4. שני המומחים נחקרו אודות חוות הדעת, ולצדדים השגות על הערכותיהם וקביעותיהם.

חוות דעתו של פרופ' ר' מושיוב

5. בחוות דעתו מיום 22.1.08, התייחס המומחה לנסיבות התאונה וציין שבתאונה נפגע התובע כרוכב אופנוע בתאונה במנגנון חזיתי. התובע הועף קדימה ונחת על פלג גופו השמאלי. המומחה ציין שהתובע פירט בפניו כי החבלה התרכזה בכתף שמאל ובגב התחתון. מזירת התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לחדר מיון בבית החולים תל- השומר, שם אובחן שבר של צוואר ההומרוס השמאלי עם פריקה אחורית. כמו כן נצפתה לצרציה במרפק ימין.
6. על יסוד המסמכים שהונחו בפניו פירט המומחה שבחדר מיון נתפר החתך המרפק. ביום 21.4.03 בוצע ניתוח שכלל החזרה וקיבוע פנימי על ידי 4 תילי מתכת, וביום 28.4.03 שוחרר התובע עם המלצות לקיבוע היד ולמנוחה. ביום 19.5.03 נצפה דלדול שרירים והומלץ לסלק את המתכות כעבור שבועיים. ביום 1.12.03 וביום 31.5.04 צוין שיפור בכוח השרירים ובטווחי התנועה. צוין שהתובע יכול לחזור לפעילות מלאה. ביום 16.11.04 וביום 29.11.04 צוין תפקוד טוב מאוד עם דלדול שרירים.
7. בחוות דעתו הפנה המומחה לכך שכאבי גב תחתון תועדו לראשונה ביום 12.6.04. צוין שהכאבים נמשכו מספר ימים ובבדיקה נצפו רגישות והגבלת תנועות. הטיפול שעליו הומלץ היה במשככי כאבים. כן צוין בחוות הדעת שמאז תועדו כאבי הגב לסירוגין עד היום.
8. המומחה ציין בחוות דעתו כי בעברו לא סבל התובע מבעיות כלשהן בחגורת הכתפיים או בגב התחתון. צוין בחוות הדעת שלמומחה תיאר התובע את כאביו וציין שהוא נזקק לסירוגין לטיפול במשככי כאבים ולפיזיותראפיה מאז התאונה ועד היום.
9. המומחה פירט בחוות דעתו את ממצאי הבדיקה הקלינית שערך. על יסוד הממצאים מצא שקיים דלדול שרירים ביד שמאל, שטווח תנועות הכתף השמאלית מוגבל, וכי מופקת רגישות סוב- אקרומילית. סימן אימפינג'מנט ומבחן ג'וב חיוביים בכתף שמאל. הכתף יציבה ומבחן אפריהנשן תקין. נמצא שטווח תנועות עמוד בשדרה הצווארי מלא לכל הכיוונים. טווח תנועות עמוד השדרה המותני מלא לכל הכיוונים ובמבחן שובר התרחקות הזיזים האחוריים מ- 10 ס"מ ל- 18 ס"מ. המומחה ציין שאין ספזם שרירים או רגישות ממוקמת לאורך עמוד השדרה. הכוח הגס, הרפלקסים והתחושה מלאים ושווים בארבעת הגפיים, ולא הופקו רפלקסים פתולוגיים. מבחן הרמת רגל ישרה תקין דו- צדדית.
10. המומחה פירט את הצלקות שאותן ראה במהלך הבדיקה הקלינית, וכן התייחס לממצאי בדיקות העזר.
11. בפרק הדיון והמסקנות ציין המומחה שלתובע נגרם שבר של צוואר ההומרוס עם פגיעה אחורית בכתף שמאל. המומחה התייחס לתלונותיו של התובע על כאבים, וכן לממצאי הבדיקה שהעלו כאמור דלדול שרירים, הגבלת תנועות, סימני פגיעה בשרוול המסובב. המומחה הוסיף כי בדיקות העזר מלמדות על התחברות השבר תוך דפורמציה קלה בכיוון ורוס, הגבהה מזערית של הטובריוסיטי הגדולה, שינויים ניווניים בראש ההומרוס, עיבוי גיד הסוב-סקפולריס וקרע מזערי בגיד הסופרה- ספינטוס.
12. על יסוד ממצאיו העריך המומחה כי בשל הפגיעה בכתף נותרה לתובע בעקבות התאונה נכות צמיתה בשיעור של 10%, לפי פרט 35(1) ב או 40(1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן- "התוספת לתקנות"). המומחה העריך על יסוד ממצאיו ועל יסוד ממצאי בדיקות העזר, שלא נותרה לתובע בעקבות התאונה נכות בעמוד השדרה.
13. אשר לנכות הזמנית, העריך המומחה שסביר לקבוע שבמהלך חופשת המחלה, מיום התאונה ועד יום 13.6.03, הייתה לתובע נכות תפקודית זמנית בשיעור של 100%.
14. במהלך חקירתו הנגדית העריך המומחה שנותרה לתובע גם נכות צמיתה בגין צלקת ניתוחית, בשיעור של 5%, לפי פרט 75(1) בין א' ל-ב' לתוספת לתקנות.
15. התובע חלק על קביעת המומחה וזימנו לחקירה. במהלך חקירתו הנגדית לא מצא המומחה שיש לשנות מהאמור בחוות דעתו. המומחה פירט כי "... מרבית הממצאים הקליניים לא מהווים נכות כל אחד כשלעצמו... סה"כ אפשר לומר איך 0 ועוד 0 ועוד 0 נותן 10% התשובה באמצע. אוסף כל הנתונים הללו נותן את הנכות שקבעתי שהיא לא נמוכה אלא של 10% שמאפשרת לו להיות נגר ובלי הפרעות יוצאות מהכלל על פי המעקב" (פרוטוקול הדיון מיום 9.3.09, עמ' 12, שורות 17 עד 21).
16.  בא כוחו של התובע טען בסיכומיו שהיה על המומחה להעניק לתובע לכל הפחות נכות מתואמת, המבטאת את הגבלת תנועות הכתף והן את החיבור הגרוע של עצם הזרוע. מעיון בחוות דעתו של המומחה וכן מתשובותיו במהלך חקירתו הנגדית, עולה שהמומחה התייחס ביסודיות לכלל הממצאים, לרבות בדיקות העזר, והביאם בחשבון. המומחה הסביר את קביעותיו והערכותיו בצורה מקצועית ומקיפה, ולפיכך לא מצאתי שיש לסטות מהערכתו של המומחה בדבר גובה הנכות הרפואית.